פסק-דין בתיק ת"ק 31786-09-12

1.         עסקינן בתביעה שעניינה טענה להפרת התחייבות להתקשרות בין התובע לנתבעת להפעלת חוג קרמיקה בשלוחת "בית חשמונאי" בשנת הלימודים 2011-2012.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה, התובע מעביר חוגי קרמיקה אצל הנתבעת משנת 2001. בשנת 2007 הופסקה עבודתו בשלוחת "בית חשמונאי". מאז ניסה התובע לחזור ולהפעיל חוג בשלוחת "בית חשמונאי" ללא הצלחה וזאת עד לחודש יולי 2011 שאז פנתה אליו נציגת הנתבעת, הגב' זוהר פרץ. התובע והגב' פרץ נפגשו והיא ביקשה ממנו לטענתו לחזור ולעבוד בשלוחת "בית חשמונאי" וביקשה שיעבוד בימי ד' בשבוע. התובע נתן הסכמתו ואף סוכם על המחיר של 135 ש"ח לילד לחודש. במהלך חודש יולי התקשרה הגב' פרץ לתובע ווידאה עמו שכל הפרטים סגורים. התובע גם הוזמן ליריד חוגים בשלוחת "נוף איילון" ביום ה' בשבוע שבסופו פנה לגב' פרץ ואמר לה שיפגשו ביריד חוגים של שלוחת "בית חשמונאי", אך זו השיבה לו שלא כדאי שיגיע מאחר והחדר בשלוחה זו תפוס. לבקשתו בדקה זאת שוב וביום א' לאחריו לא השיבה לו הגב' פרץ כל תשובה והתובע הגיע בכל זאת ליריד החוגים בשלוחת "בית חשמונאי" והציג את החוג. כל זאת למרות שביום ה' שלפני כן גילה שהוא לא רשום בחוברת החוגים לשלוחת "בית חשמונאי". ביריד היו לתובע מספר רב של מתעניינים.

3.         לאחר היריד בירר התובע עם ביה"ס בו היה אמור להתנהל החוג בשלוחת "בית חשמונאי" ונאמר לו שחדר האומנות פנוי. התובע פנה לגברת פרץ וזו ביקשה ממנו להמתין עד לאחר החגים. לאחר החגים פנה התובע למחליפתה של הגב' פרץ וזו השיבה לו שחוג הציור עבר ליום ד' ואין בכוונת הנתבעת להתקשר עמו. התובע טוען שלא מצא כל אסמכתא לכך שקיים חוג ציור ביום ד' בשלוחת "בית חשמונאי". התובע מוסיף וטוען שרכש תנור נוסף לפני יריד החוגים בעלות של 9,500 ש"ח וכן שנגרם לו הפסד הכנסה. כמו כן, מבקש התובע להחזיר אותו לעבודה לשלוחת "נוף איילון" שהופסקה עקב פנייתו לביהמ"ש.

4.         הנתבעת מאשרת בכתב הגנתה שאכן פנתה לתובע ומסרה לו שהיא בוחנת את האפשרות לנסות ולהפעיל שוב את חוג הקרמיקה בשלוחת "בית חשמונאי" ואם ובמידה החוג אכן יפעל, תשקול המועצה לשלב התובע בהדרכתו.

5.         יחד עם זאת, הובהר לתובע שהפעלת החוג החדש מותנית באיתור מקום מתאים להפעלת החוג וברישום כמות מספקת של משתתפים. מאחר והפעלת החוג היתה מותנית באיתור מקום, אזי לא פורסם דבר החוג בעלון הפרסום של החוגים בשלוחת "בית חשמונאי".

6.         זאת ועוד, ביום 25.8.11 חתם התובע על חוזה לשירותי הדרכה בשלוחת "נוף איילון" בלבד.

7.         הנתבעת מוסיפה וטוענת שלא נוצרה בינה לבין התובע כל התקשרות מחייבת לעניין החוג בשלוחת "בית חשמונאי".

8.         אין מחלוקת בין הצדדים לכך שבתחילת חודש יולי 2011 פנתה הנתבעת לתובע והודיעה לו בדבר האפשרות לפתוח חוג קרמיקה בשלוחת "בית חשמונאי". כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים שבעקבות שיחה זו נפגשו התובע והגב' פרץ.

9.         המחלוקת שבין הצדדים הינה באם הייתה גמירות דעת לעניין התקשרות בין התובע לנתבעת להפעלת חוג קרמיקה בשלוחת "בית חשמונאי" וככל שהייתה גמירות דעת, האם התנהלותה של הגב' פרץ, בהעדר הסכם חתום, מחייבת את הנתבעת בהתקשרות ובהתאם בפיצוי התובע.

10.        בה"פ (חי') 8268-03-09 י"א חסויה נגד אברהם ועקנין (פורסם בנבו), הגדיר ביהמ"ש מהי גמירות דעת:

             "פרופ' גבריאלה שלו, מגדירה בספרה דיני חוזים (מהדורה שניה-תשנ"ה), בעמ' 86 (להלן- "ספרה של שלו"), מהי גמירות דעת:

                        "רצון מגובש, כוונה רצינית להתקשר בחוזה והחלטיות. בניגוד לכוונה ליצור יחסים משפטיים שהיא מופשטת וכללית, גמירות-הדעת היא מוגדרת וצריכה להיות מכוונת להתקשרות מסוימת עם צד מסוים".        

             המבחן לקיומה של גמירות דעת הוא מבחן אובייקטיבי חיצוני, הבוחן את התנהגות הצדדים ואת נסיבות העניין לפני כריתת החוזה ולאחריו:

            "קנה המידה האובייקטיבי אינו של אדם חיצוני, זר להתקשרות, אלא של המתקשרים עצמם, שאת מעשיהם, דבריהם, התנהגותם, יש להעביר במשקפת הסבירות, ולשאול אם מתקשר סביר במעמדם היה מסיק ממה שהתרחש ביניהם, כי הם אכן גמרו בדעתם לכרות חוזה" (ד' פרידמן, נ' כהן חוזים כרך א', עמ' 157, להלן- "ספרם של פרידמן וכהן")."

11.        לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה לפיה לא ניתן לשייך לצדדים גמירות דעת שהייתה בה בכדי לחייב את הנתבעת לשכור את שירותי התובע להפעלת חוג קרמיקה בשלוחת "בית חשמונאי" בשנת הלימודים 2011-2012.

12.        ובמה דברים אמורים, התובע נותן שירותים לנתבעת מזה שנים ארוכות ובהתאם לעדותו מקיים חוגים ב 12 מקומות כל שבוע. אין כל ספק בעיניי שהתובע מכיר ומודע להליך ההתקשרות מול הנתבעת שהינה מועצה אזורית המוגדרת בפסיקה כגוף דו מהותי בעל היבטים מהמשפט הציבורי מחד ומהמשפט הפרטי מאידך.

13.        ביום 25.8.12 חתם התובע על הסכם התקשרות עם הנתבעת בכל הנוגע לעבודתו בשלוחת "נוף איילון". ההסכם, אשר צורף לכתב ההגנה, מתייחס אך ורק לשלוחת "נוף איילון". דהיינו, התובע מודע לכך שבידיו הסכם חתום אך ורק לשלוחה זו ואין בידיו כל הסכם בקשר לשלוחת "בית חשמונאי".

14.        התובע נשאל על כך ע"י ביהמ"ש והשיב בדברים הבאים:

            "ש. כשאתה חותם על הסכם מול המועצה אתה מודע שמי שחותם זה ראש המועצה והגזבר?